Bubble 2017 bronze - 37x52x38 Chen Ziv / חן זיו

I sculpted my love bubble, the one I am so addicted to. To synergy, to touch, to the power of togetherness. To the sense of security in a transparent bubble, with the fear that every touch may burst it. The fragile tension between hermetic connection to separation, relaxation and effort of a heartbeat, shared and separate. Sometimes the magnetism is so intense, that you want to escape, but it is stronger than us. It`s above and beyond, it`s somewhere in the stars. I took a photo of it and a photo of myself, the soft and the tense parts of the body, every rib and tendon telling a story. Every touch is restrained with energy, resting there in the great knowledge of togetherness. At the foundry, before the bronzing stage, all sculptures are cut into pieces, so that the liquid bronze can reach each and every piece. This sculpture they were unable to cut in any way, they couldn`t find a technical solution to do this. Therefore, they casted them connected in a very complicated procedure. This moved me to tears, that even in their melting in eternal bronze, they refused to separate.

BUBBLE

פיסלתי את בועת האהבה שלי. זו שאני כה מכורה לה. לסינרגיה, למגע, לעוצמה של היחד. לתחושת הבטחון בתוך בועה שקופה ולפחד שכל נגיעה תבקע אותה. מתח דק שבין חיבור הרמטי להתנתקות, הרפייה ומאמץ של פעימת לב משותפת ונפרדת. לפעמים המגנט כל כך חזק, שרוצים לברוח, אבל הוא חזק מאיתנו, זה מעל ומעבר, זה אי שם בכוכבים.

צילמתי אותו וצילמתי אותי, את חלקי הגוף הרכים והמתוחים, כל צלע וגיד מדברים סיפור, כל פיסת מגע עצורה באנרגיה. נחים שם בתוך הידיעה הגדולה של היחד.

בבית היציקה, לפני שלב הברונזה, חותכים את כל הפסלים לחלקים, בכדי שהברונזה הנוזלית תגיע לכל חלק וחלק. את הפסל הזה לא הצליחו לחתוך בשום צורה, לא מצאו פתרון טכני לכך. לכן יצקו אותם מחוברים בתהליך מאד מסובך. זה ריגש אותי עד דמעות, שגם בהתכה שלהם בברונזה נצחית, הם סרבו להפרד. כוחה של בועה אהבה.